שינוי עילת סגירת תיק

הקדמה

המדריך לביטול הכתם הפלילי

מחיקת רישום משטרתי הוא הליך שונה מבקשה שעיניינה שינוי עילת סגירת תיק, בה נתמקד במאמר זה. למעשה במסגרת הליך זה יכול מי שהיה חשוד בעבירה, ותיקו נסגר באחת מהעילות המצויות בחוק, לבקש לשנות את העילה לסגירת התיק ל'חוסר אשמה' ובכך לנקות את שמו מכל רבב. מדובר בבקשה שהמשמעויות שלה כבירות ועל כן נדרש לנמקה בהתאם.

אם הבקשה תתקבל הרי שהחשדות לא יופיעו ברישום המשטרתי, אולם אם הבקשה תידחה, ניתן יהיה להגיש ערר.

השלב הראשון בתהליך הינו הבנת עילת הסגירה

• סגירת תיק מחוסר ראיות, מכונה גם 'היעדר ראיות מספיקות' – משמעותה של העילה היא שקיימות ראיות ברף מאוד נמוך כנגד החשוד, כך שאין בסיס מספיק טוב להגשת כתב אישום, אולם יחד עם זאת הרף לא מספיק נמוך כדי לסגור את התיק בהיעדר אשמה.

סגירת תיק מעילה זאת מותירה עקבות ברישום המשטרתי והינה חשופה לגופים המנויים בחוק בליווי פירוט אודות סוג החשדות (כלומר מהן העבירות עליהן מדובר) ומועד ביצוען.

• מכלול הנסיבות אינו מתאים להליך הפלילי, היה מכונה בעבר 'חוסר עניין לציבור' – מדובר על עילה שמשמעותה כי ישנן ראיות כנגד החשוד אך אין אינטרס ציבורי בהעמדתו לדין. גם עילה זו מותירה עקיבות ברישום הפלילי שחשוף לגופים המנויים בחוק.
• הסדר מותנה – המשמעות של עילה זו היא שלבטח ישנן די ראיות כנגד חשוד אך נסיבות העבירה כמו גם נסיבות העושה מצדיקות הליך חלופי להעמדה לדין. במסגרת סגירת התיק, החשוד למעשה מודה בעובדות המצויינות בטיוטת כתב אישום. גם עילה זו מותירה עקבות וחשופה לגופים המנויים בחוק.
• היעדר אשמה פלילית – משמעותה שלא ניתן כלל להאשים את החשוד, מבחינה משפטית אין זה אומר שאין אף ראיה בתיק אלא שהרף הראיתי כל כך נמוך עד כי מוצדק לסגור את התיק מהעילה הזו. זו העילה היחידה שלא מותירה עקבות במרשם, קרי העבירה לא תופיע במרשם.

השלב השני הינו ניתוח חומר חקירה

הגשת בקשה בעניין ביטול רישום פלילי הכוללת ניתוח מקצועי של הראיות הקיימות בתיק, מגבירה את הסיכויים להיענות בחיוב.

ניתוח שכזה מתאפשר רק על בסיס ידע תיאורתי לצד ניסיון מעשי בהליך הפלילי. כלומר, לא רק שלא מומלץ להגיש את הבקשה באופן עצמאי, אלא שאף יש להיזהר מעורכי דין שלא מתמחים בסוגייה הזו באופן פרטני. הדבר נמשל לחולה הסובל מבעיה מיוחדת ברגלו אך הולך להתייעץ עם רופא עיניים, נשמע מוזר? אכן זה כך.

יתרה מכך, ניתוח מקצועי יכול להוביל לנקיטת צעדים נוספים הכרחיים או יצירתיים שבאמצעותם עורך הדין יגדיל את הסיכויים להיענות בחיוב לבקשתכם.

עניין שאינו שולי בכלל הוא בעובדה כי אין החוק מחייב את הרשות למסור לחשוד את חומר החקירה וכי למעשה ישנם אפילו הנחיות משטרתיות אשר מאפשרות לה למסור רק חלק קטן מהחומר או אף לסרב באופן גורף למסירתו – וזה עוד עניין שרק מומחה בתחום יוכל לפתור עבורכם.

השלב השלישי הינו הגשת הבקשה

את הבקשה יש להגיש לתובע שסגר את התיק. שימו לב כי טעות רווחת לחשוב שהגשת הבקשה קצובה בזמן. האמת היא שחשוד שתיקו נסגר יכול בכל עת לפנות בבקשה כאמור (לא כך הדבר במצב של ערר).

השלב הרביעי הינו קבלת התשובה

באם הגוף אליו הוגשה הבקשה, נעתר לה, הרי שהתוצאה בפועל היא ניקוי הרישום הפלילי של המבקש. אולם אם הגוף יסרב, הרי שעילת הסגירה תיוותר על כנה ותיפתח בפני החשוד הזדמנות להגיש ערר.

לסיכום

ניקוי הרישום הפלילי, אם בדרך של בקשה לשינוי עילת סגירה או באמצעות דרך אחרת, דורש תכנון אסטרטגי, ניתוח ראייתי ועוד פעולות שראויות להתבצע על ידי מומחים בתחום בשל משקלן הכבד. עורכת הדין – שקמה אדרי, בעלת נסיון רב והצלחות מוכחות מזמינה אתכם לקבל ייעוץ 24/7 בעניין זה ובאחרים.

האמור במאמר אינו מובא כתחליף לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין והוא מהווה מידע כללי בלבד, אשר אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. כל פעולה שנעשית ע"פ המידע והפרטים האמורים במאמר זה הינה על אחריות המשתמש בלבד. בכל מקרה ספציפי יש להיעזר בבעל מקצוע המתמצא בתחום