שימוע פלילי

על זכות היידוע העומדת לנאשם, חובת הרשות ומה שבניהן

מהי זכות היידוע?

זכות השימוע, או בשפה המקצועית 'היידוע' היא אותה זכות המעוגנת בסעיף 60א' לחסד"פ ולפיה מחויבת הרשות התובעת (משטרה או פרקליטות) להודיע לחשוד בעבירת פשע כי חומר החקירה הועבר לידה לצורך בדיקה, וכי יש לו הזדמנות  לשטוח טענותיו בפניה לפני שתתקבל החלטה  האם להעמידו לדין  – על הרשות מוטלת החובה לשקול את דבריו ב"נפש חפצה".

חריגים לזכות השימוע

למרות האמור, אין מדובר בזכויות מוחלטות אלא יחסיות בלבד, ועל כן ישנם מצבים בהם לא תתקיים זכות השימוע. כך כאשר מדובר בכל עבירה שאינה פשע, או במקרים אחרים שבהם יכול ראש רשות התביעה למנוע שליחת שימוע, החלטות תיבחן לאור הכללים המנהליים. אדם המצוי במעצר לא זכאי לזכות שימוע.

חשיבותה של זכות השימוע

על חשיבותה של הזכות ניתן ללמוד מדברי ההסבר להצעת החוק לתיקון מס' 26 לחסד"פ :

"ההחלטה להעמיד אדם לדין, ובעיקר לגבי עבירות חמורות היא החלטה רבת משמעות. בחברה שאנו חיים בה, די בכתב אישום , לבטח בעבירות חמורות, כדי לפגוע פגיעה קשה בנאשם. מסיבה זו מוצע להעניק זכות שימוע למי שמרגע ההכרעה בעניינו ישתנה מעמדו בציבור".

השלכות של אי עריכת שימוע כדין

מניעה שלא כדין של זכות זו עשויה לגרור לבטלותו של כתב אישום שהוגש נגד הנאשם, אולם לא תמיד.

סניגור מקצועי ידע לזהות האם הפגם העולה מאי עריכת השימוע ניתן לריפוי או שמא מצדיק בקשה לביטול כתב אישום.

מה עליך לעשות עם קבלת מכתב היידוע?

מרגע קבלת המכתב נפתח פרק זמן של 30 ימים במסגרתם ניתן לממש את הזכות וליתן טעמים מדוע לא להגיש כנגדך כתב אישום.

יש להתייחס למכתב זה בכובד ראש שכן השפעתו על עתיד ההליך הפלילי היא מכרעת.

מומלץ להתייעץ עם עורך דין מומחה בתחום הפלילי בנוגע למימוש הזכות וההליך הפלילי בכללותו.

באפשרותך ליצור קשר עם משרד עו"ד שקמה אדרי, בעלת משרד המתמחה בפלילים בתל אביב.

האמור אינו מובא כתחליף לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין והוא מהווה מידע כללי בלבד, אשר אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. כל פעולה שנעשית ע"פ המידע והפרטים האמורים במאמר זה הינה על אחריות המשתמש בלבד. בכל מקרה ספציפי יש להיעזר בבעל מקצוע המתמצא בתחום.