מכתב יידוע לחשוד

סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי

כאשר מסתיימת חקירה פלילית נגד אדם החשוד בביצוע עבירת פשע, מועבר חומר החקירה מהגוף החוקר (כגון המשטרה, רשות המיסים, או רשות ניירות ערך) לידי רשות התביעה – לצורך בחינת האפשרות להגיש נגדו כתב אישום. בשלב זה, מחויבת רשות התביעה לשלוח לחשוד מכתב יידוע לפי סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי, בו נמסר לו כי נשקלת האפשרות להעמידו לדין.

מכתב זה אינו רק הודעה פורמלית – הוא מהווה עבור החשוד הזדמנות קריטית להשמיע את עמדתו ולהשפיע על החלטת התביעה. בהתאם לחוק, החשוד רשאי לפנות בתוך 30 ימים ממועד קבלת המכתב, בבקשה מנומקת להימנע מהגשת כתב אישום בעניינו.

חשוב לדעת: זוהי למעשה "תחנת היציאה האחרונה" לפני נקיטת הליכים פליליים. התגובה למכתב – אם מוגשת בצורה מושכלת ומקצועית – עשויה להביא לסגירת התיק. לכן, גם אם עד כה החשוד לא היה מיוצג, זהו השלב בו מומלץ ביותר לפנות לייעוץ של עורך דין פלילי מנוסה, שידע לגבש אסטרטגיה, לנתח את חומר החקירה ולהגיש בשמו טיעון משכנע שיחזק את הסיכוי למנוע העמדה לדין.

למי נשלח מכתב יידוע לחשוד?

הזכות לשימוע לפני הגשת כתב אישום – שמתבטאת במשלוח מכתב יידוע לחשוד – אינה מוענקת בכל מקרה. בהתאם להוראות סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי, רק חשודים בעבירות מסוג פשע (כלומר, עבירות שהעונש הקבוע בצידן עולה על שלוש שנות מאסר), זכאים לקבל את המכתב ולפנות בתגובה.

לעומת זאת, בעבירות מסוג עוון – עבירות שהעונש בצידן הוא עד שלוש שנות מאסר – החוק אינו מחייב את התביעה לשלוח מכתב יידוע, ולכן גם לא מוקנית לחשוד זכות שימוע. בפועל, מרבית העבירות הפליליות הנחקרות בישראל נופלות תחת קטגוריה זו, כך שרבים מהחשודים לא ייהנו מזכות זו כלל.

בנוסף, קיימות גם חריגות לזכות השימוע אף בעבירות פשע. כך לדוגמה, בעבירות אלימות במשפחה, המחוקק קבע כי אין לחשוד זכות לשימוע – גם אם מדובר בעבירה שמסווגת כפשע. במקרים אלה, התביעה רשאית להגיש כתב אישום גם מבלי לשלוח מכתב יידוע קודם לכן.

למרות זאת, במצבים מסוימים – ובייחוד כאשר מיוצגים על-ידי עורך דין פלילי מיומן – ניתן לפעול לפנים משורת הדין ולהגיש בקשה לעריכת שימוע גם כאשר החוק אינו מחייב זאת.

מכתב יידוע ראשון

מכתב יידוע ראשון הוא המסמך הראשוני שנשלח לחשוד על-ידי רשות התביעה, ובו נמסר לו כי חומר החקירה בעניינו הועבר מהרשות החוקרת לידי הגורם התובע, וכי נשקלת האפשרות להעמידו לדין. מדובר למעשה בהודעה רשמית על כך שהתיק עבר שלב, וכעת מצוי בבחינה לקראת הגשת כתב אישום.

המכתב נשלח בהתאם לסעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי, והוא מסמן את תחילתו של שלב מכריע – שבו לחשוד יש הזדמנות להפעיל את זכותו לשימוע. מיום קבלת המכתב, נספרים 30 ימים במהלכם רשאי החשוד, או בא-כוחו, להגיש טיעון בכתב המציג מדוע אין מקום להגיש כתב אישום נגדו.

חשוב להדגיש: אף שמדובר בהודעה פורמלית לכאורה, מכתב היידוע הראשון הוא נקודת הזמן בה נפתחת בפני החשוד האפשרות למנוע את ההעמדה לדין, ולכן יש להתייחס אליו ברצינות רבה ולפעול מיד בליווי של עורך דין פלילי מנוסה.

מכתב יידוע שני

במקרים מסוימים, לאחר שהוגשה תגובת החשוד במסגרת הליך השימוע, אך טרם התקבלה החלטה סופית בתיק, עשויה רשות התביעה לשלוח לחשוד או לבא-כוחו מכתב יידוע שני. מכתב זה נשלח כאשר חלה התפתחות חדשה בתיק – לדוגמה, כאשר התביעה שוקלת לשנות את סעיפי האישום, להרחיב את העבירות המיוחסות לחשוד, או לכלול חומרים נוספים שלא היו חלק מהשימוע המקורי.

המכתב השני נועד לעדכן את החשוד בדבר שינוי הכיוון של התביעה, ולאפשר לו, ככל שנדרש, להתייחס להתפתחויות אלה בטרם תתקבל ההחלטה הסופית על הגשת כתב אישום. לעיתים מדובר בהזדמנות נוספת לטעון טענות מהותיות או להוסיף נימוקים חדשים.

חשוב להבחין: בניגוד למכתב היידוע הראשון, שהוא חובה סטטוטורית בעבירות מסוג פשע, המכתב השני אינו מחויב בחוק, אלא נשלח בהתאם לשיקול דעת התביעה, כחלק ממחויבותה להליך הוגן ולעדכון החשוד.

אם התקבל מכתב יידוע שני, יש להיעזר מיידית בעורך דין פלילי – זהו שלב רגיש, ולעיתים קרובות זו ההזדמנות האחרונה לנסות ולמנוע את הגשת כתב האישום או לצמצם את היקפו.

מהו הליך שימוע?

שימוע פלילי הינו הליך במסגרתו מוזמן חשוד בעבירת פשע או עורך דינו, לשכנע את הרשות המוסמכת (משטרה או פרקליטות) להימנע מהגשת כתב אישום בעניינו, לרוב בשל טעמים של פגמים קשים בראיות, או קיומו של אינטרס חברתי המצדיק אתת אי העמדתו לדין.

תוך כמה זמן ניתן להגיש שימוע?

ניתן לממש את הזכות לשימוע תוך 30 ימים מהמועד בו נמסר מכתב יידוע לחשוד. בנסיבות המתאימות ניתן להאריך את פרק הזמן להגשת השימוע.

האם הזכות מעוגנת בחוק?

בעבר הזכות לא הייתה מעוגנת בחוק אך הייתה נהוגה פרקטיקה של הענקת שימועים בעבירות חמורות וזאת מתוך ההבנה כי לפני החשוד עומד הליך מורכב ופוגעני המצדיק לתת לו הזדמנות לשטוח טענותיו.

בשנות ה2000 חוקקה הזכות במסגרת תיקון 28, בסעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב – 1982:

" (א)  רשות התביעה שאליה הועבר חומר חקירה הנוגע לעבירת פשע תשלח לחשוד הודעה על כך לפי הכתובת הידועה לה, אלא אם כן החליט פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות, לפי הענין, כי קיימת מניעה לכך.

(ב)  בהודעה תצוין כתובתה של רשות התביעה שאליה ניתן לפנות בכתב לבירורים ולהצגת טיעונים.

(ג)   נשלחה הודעה לפי סעיף זה בדואר רשום, רואים אותה כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור מסירה.

(ד)  חשוד רשאי, בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה, לפנות בכתב לרשות התביעה כאמור בסעיף קטן (ב), בבקשה מנומקת, להימנע מהגשת כתב אישום, או מהגשת כתב אישום בעבירה פלונית; פרקליט המדינה, פרקליט המחוז, ראש יחידת התביעות או מי שהם הסמיכו לכך, לפי הענין, רשאים להאריך את המועד האמור.

(ה)  החליט פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות, לפי הענין, מטעמים שיירשמו, כי הנסיבות מצדיקות זאת, רשאי הוא להגיש כתב אישום, בטרם חלפו 30 הימים ואף בטרם פנה החשוד כאמור בסעיף קטן (ד).

(ו)   אין בהוראות סעיף זה כדי לשנות מהוראות סעיף 74.

(ז)   הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מי שבעת העברת חומר החקירה היה נתון במעצר, והוגש נגדו כתב אישום בתקופת מעצרו.

(ח)  הוראות החוק לתיקון סדרי המנהל (החלטות והנמקות), תשי"ט-1958, לא יחולו לענין סעיף זה, ואולם תינתן לחשוד הודעה בכתב על החלטת רשות התביעה בהקדם האפשרי ורשאית רשות התביעה להזמין את החשוד להציג בפניה את טיעוניו בעל פה.

(ט)  שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי פשעים שלגביהם לא יחולו הוראות סעיף קטן (א)."

למה השימוע חשוב?

• מעל הכל, השימוע מאפשר לחשוד לשטוח טענותיו ובכך מחזק את תחושת הצדק בקרבו
• שימוע מוצלח יכול למנוע נזק רב שאפילו זיכוי בסוף ההליך לא יוכל לתקן.
• שימוע לפני הגשת כתב אישום מסייע לרשויות המוסמכות לקבל החלטה צודקת יותר ובכך אף מחזקות את הסדר החברתי, את הייצביות, היעילות ותחושת הצדק.
• בהנחיית פרקליט המדינה שפורסמה בשנות ה90 אך עדין רלוונטית, אף הוסבר שמימוש זכות השימוע תביא לנקיטת משנה זהירות בהגשת כתבי אישום ובכך תפחית את העומס על המערכת המשפטית.

שימוע פלילי במשטרה

כאשר חומר החקירה מועבר לאגף התביעות של המשטרה, והחשוד מואשם בעבירה מסוג פשע, תישקל האפשרות לשלוח לו מכתב יידוע לחשוד בהתאם לסעיף 60א, ולאפשר לו להגיש טיעונים טרם הגשת כתב האישום. השימוע הפלילי במשטרה מתקיים בעיקר בעבירות קלות-בינוניות מדרגת פשע – כמו עבירות רכוש, תעבורה חמורה, אלימות, או סמים בכמות שאינה לצריכה עצמית.

במקרים אלו, עורך הדין המייצג יכול להגיש תגובה בכתב בלבד לתביעה המשטרתית, ולעיתים – בהתאם לשיקול דעתה של היחידה – מתאפשרת גם הופעה בעל-פה. השפעת השימוע במקרים אלה עשויה להיות דרמטית: החל מסגירת התיק, דרך שינוי סעיפי האישום, ועד להפניה לחלופות לא פליליות כמו אכיפה מינהלית, הליך טיפולי או קובלנה משמעתית.

שימוע פלילי בפרקליטות

כאשר מדובר בעבירות חמורות יותר – כמו עבירות מין, פשיעה חמורה, אלימות קשה, שחיתות ציבורית, או עבירות צווארון לבן – חומר החקירה מועבר לפרקליטות המדינה, שהיא הגוף האחראי על ניהול ההליך. במקרה זה, השימוע מתבצע מול פרקליט בכיר, בדרך כלל בלשכת הפרקליטות הרלוונטית, ולעיתים בפני ראש צוות או פרקליט מחוז.

שימוע פלילי בפרקליטות מתנהל לרוב בצורה פורמלית יותר: עורך הדין מגיש תחילה טיעון כתוב ומנומק, ולאחר מכן מתקיים דיון בעל-פה בפני נציגי הפרקליטות. מטרת השימוע היא לשכנע את המדינה שלא להגיש כתב אישום, או להגישו באופן מצומצם, ולפעמים אף להביא לסגירת התיק.

הליך השימוע מול הפרקליטות דורש בקיאות עמוקה בדיני ראיות, אסטרטגיה פלילית, וניסיון בהופעה בפני רשויות התביעה, ולכן חיוני להתנהל בו בזהירות ובמקצועיות – בליווי של עורך דין פלילי מיומן ובעל ניסיון מוכח בתחום.

האם חייב עורך דין לשימוע?

לפי החוק אדם יכול לייצג עצמו בהליך השימוע אך אין הדבר מומלץ

הליך השימוע הוא הליך מעניין שיש בו פוטנציאל להביא לסגירת התיק, ובדיוק באותה המידה יש בו פוטנציאל להביא לנזק בקרב החשוד ואף לסבך את התיק שלו יותר.

ייצוג בהליך השימוע דורש הבנה עמוקה בהליך הפלילי, בדיני ראיות, וכדומה, דבר שאפילו עורך דין שאינו מהתחום לא יכול לעשות כראוי.

על כן, מומלץ להגיע להליך עם עורך דין הבקיא בתחום ובעל נסיון מוכח.

מהי תוצאה בשימוע?

להליך השימוע שתי תוצאות אפשריות. האחת היא שטענות הנאשם מתקבלות ואז הרשות הרלוונטית תודיע על סגירת התיק כנגדו. ואילו האפשרות האחרת היא כי הרשות לא השתכנעה והחליטה להגיש כתב אישום כנגדו.

ישנן גם תוצאות נוספות בין שתי הקצוות המוזכרים, יתכן שהרשות תשתכנע כי יש להגיש כתב אישום בעבירה חמורה פחות או להפנות את התיק להליך אחר שאינו ניהול משפט פלילי.

האם הליך השימוע מתקיים רק לגבי עבירת פשע?

החוק מחייב את הרשות לערוך שימוע לפני הגשת כתב אישום בעבירת פשע,

אולם אינו שולל אפשרות לערוך שימוע גם ביתר העבירות, אולם במקרה כזה הדבר כפוף לשיקול דעתה של הרשות.

לנצל את זכות השימוע באופן הטוב ביותר שניתן

לא סתם ניתנת לאדם זכות שימוע לפני כתב אישום בעבירות מדרגת פשע. הרבה מאוד עומד כאן על הפרק. עונש מינימלי של שלוש שנות מאסר אינו עניין של מה בכך. לכן, אם אדם מקבל מכתב יידוע לחשוד בו הוא מיודע על זכותו להשיב בצורה מנומקת ולנצל את זכותו לשימוע, עליו לעשות שימוש בכלי זה בצורה היעילה ביותר שניתן. הגשת הבקשה הכתובה בעזרת עורך דין תעלה משמעותית את הסיכוי להשגת שינוי, בין אם שהתביעה תחזור בה בכלל מהגשת כתב האישום ובין אם תבצע בו שינויים לטובת החשוד. כדי שיקרה כך עורך הדין צריך לנסח היטב את הבקשה והנימוקים ולצרף ראיות או מסמכים שלא נלקחו בחשבון בגיבוש כתב האישום. ככל שיתווספו חומרים רבים יותר כך יעלו הסיכויים לשינוי ואף לביטול כתב האישום.

עו"ד שקמה אדרי היא עורכת דין פלילית בעלת ניסיון רב הפועלת במקצועיות רבה. היא מלווה את לקוחותיה בכל הליכים הפליליים, החל מהחקירה דרך שימוע ועד ייצוג במשפט. מוזמנים ליצור קשר.

האמור במאמר אינו מובא כתחליף לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין והוא מהווה מידע כללי בלבד, אשר אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. כל פעולה שנעשית ע"פ המידע והפרטים האמורים במאמר זה הינה על אחריות המשתמש בלבד. בכל מקרה ספציפי יש להיעזר בבעל מקצוע המתמצא בתחום. חייגו 24/7 054-523-8646