שיקולי שיקום בעברינות נוער

עורך דין פלילי לקטינים

שקמה אדרי – עו"ד פלילי לקטינים, מסבירה כי כיום תופס ההליך השיקומי מקום נכבד אל מול שיקולי ההרתעה, זאת ביחס לענישת קטינים ובני נוער.

קטינים בהליך הפלילי

בעת האחרונה, אנו עדים לחלחול הגישה לפיה נדרשות רשויות הרווחה, האכיפה והשפיטה ליתן התייחסות ייחודית לדרכי הטיפול בנוער עבריין, כך צמחו הליכים חלופיים להליך הפלילי הפורמאלי, הדין עצמו הותאם בחלוף השנים ובהתאם לכך גם בתי המשפט הייעודים לנוער ממלאים היום תפקיד שיקומי לצד התפקיד הענישתי.

על גזירת עונשו של קטין מנעליו של עורך דין פלילי לקטינים – שיקולי שיקום או שמא שיקולי גמול והרתעה?

סעיף 40טו(א) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 מורה כי ענישת קטין תבוצע על פי הוראות חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) תשל"א-1971 שתכליתם מתן משקל ראוי לשיקולי שיקום. מבלי לגרוע מהאמור, הסעיף הבא, הרי הוא סעיף 40טו(ב) לחוק העונשין מאפשר לבית המשפט להתחשב בעקרונות ובשיקולים המנחים בענישת בגירים, כעקרון ההלימה, זאת תוך התאמתם לענישת הקטין בנסיבות העניין. המשמעות היא למעשה מתן הבכורה לשיקולי השיקום, לגילו של הקטין ולנסיבותיו האישיות.

עבירות נוער – האיזון הראוי בראי הפסיקה

בע"פ 3203/13 מדינת ישראל נ' פלוני [פורסם בנבו] [20.11.13], עמד כב' השופט פוגלמן על איזון האינטרסים שיש לערוך בעת גזירת עונשו של קטין, הלכה זו השתרשה ברבות השנים ואף שימשה לאחרונה בסיס להחלטתו של בית משפט העליון בע"פ 324/19 פלוני נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] [8.5.19]) וכך נקבע:

"יש ליתן מעמד בכורה לשיקולי שיקום בענישתו של קטין, ובתוך כך לסיכויי שיקומו כפי שעולים מהמלצות הגורמים המקצועיים… ואולם, שיקולים אלה עשויים להידחות מפני שיקולי גמול או הרתעה, וזאת בשים לב לחומרת העבירות ולנסיבות ביצוען"

הלכה למעשה, אלו הם השיקולים שיש לבחון במסגרת האיזון הראוי: (א) חומרת העבירה ונסיבותיה; (ב) גילו של הקטין בעת ביצוע העבירה (שכן ככל שהקטין צעיר כך יגברו שיקולי השיקום); (ג) הבעת חרטה ולקיחת אחריות; (ד) סיכויי שיקום – בהקשר זה מוקנה משקל ניכר לתהליכי השיקום שהקטין עבר עד לשלב גזירת העונש; (ה) עברו הפלילי של הקטין (כאשר היעדר עבר פלילי הוא שיקול לקולא.

טעמים לשיקום נוער עובר חוק

בבסיס חוק הנוער עומדת תכלית חברתית-חינוכית לשקם קטינים המצויים בראשית חייהם, להוציאם ממעגל העבריינות ולעזור להם לגדול להיות בוגרים התורמים לסביבתם.

טעמים נוספים לשיקום קטינים הינם ההבנה כי גיל צעיר עלול להוות אינדיקציה לכך שההתנהגות העבריינית הינה תוצאה של חוסר בגרות וכן קיומו של רצון חברתי להגן על קטינים מתנאי כליאה קשים וחשיפה לדפוסי התנהגות עבריינית בבית הסוהר אותם יכולים הקטינים לאמץ  [ראו ע"פ 5571/14 ‏ פלוני נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] [ 30.12.14];  תפ"ח (מרכז) 17534-10-19‏ ‏ מדינת ישראל נ' פלוני [ פורסם בנבו] [28.2.21].

תפקידו של שירות המבחן

לאור מעמדו של האינטרס השיקומי, נלמד שלשירות המבחן ישנו תפקיד מרכזי בהליכים כנגד קטינים. בהתאם לכך נקבע בפסיקה כי למרות שהמלצת שירות המבחן אינה מחייבת את בית המשפט  הרי שראוי ליחס לה משקל רב יותר כאשר עוסקים בתיקי נוער. [ת"פ (מרכז) 52393-11-18 מדינת ישראל נ' פלוני (קטין) [פורסם בנבו] [14.2.20]; ע"פ 5048/09 פלוני נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] [14.2.20]; ע"פ 2083/20 פלוני נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו][16.6.20].

הליכים חלופיים להליך הפלילי

עם אימוץ הגישה השיקומית ניכרת גם התפתחות מתמדת של מודלים חלופיים להליך הפלילי הפורמאלי, קרי, יצירת הליכים שאינם מתקיימים בפני בית המשפט ושמטרתם העיקרית היא להביא לשיקום הקטין, לקיחת אחריות על ידו ותיקון העוול שנעשה כלפי נפגע העבירה והחברה בכלל.

ההתפתחות ניכרת במערכת הפנימית של המשטרה כדוגמת יצירת הליך של 'אי תביעה' וכן במערכות חיצוניות המציעות טיפולים מגוונים לנוער בסיכון, להלן נסקור מספר דוגמאות להליכים אלו:

• הליך אי תביעה הוא הליך המוסדר בסעיף 4 לפקודת משטרת ישראל 14.01.01 ועניינו טיפול בתלונה ובתיק חקירה. ההליך מאפשר גניזת תיק פלילי של קטינים בכפוף לטיפול מותנה ללא רישום פלילי או משטרתי. התנאים לקיומו של ההליך הם עבירות קלות, עבר פלילי נקי, הודאה בעבירה, לקיחת אחריות והמלצת הממונה על החקירה. בעבירות הקשות יותר תילקח בחשבון גם כוונת הקטין לפצות את נפגע העבירה ולשתף פעולה עם גורמי החקירה.
• תוכנית גפ"ן ( גישור פוגע נפגע) – התוכנית מופעלת על פי גישת הצדק המאחה, במסגרתה מתקיימים דיאלוגים בין הקטין עובר החוק לבין נפגע העבירה במטרה להגיע להסכמה על צעדי הפיצוי שיינקטו. התוכנית מיועדת לקטינים הנאשמים בעבירות קלות יחסית (עבירות רכוש ואלימות) וללא עבר פלילי. בנוסף התוכנית מותנת בהסכמת הנפגע.  התוכנית פועלת במסגרת ההליך הפלילי, כאשר ההסכם הנחתם מוצג בפני השופט אשר בוחר איזה משקל לתת לו בשיקולי גזירת הדין.
• תוכנית מיל"ה (מובילים יחד למען נוער) – מדובר על תוכנית חברתית-קהילתית ששותפים בה המשטרה וגורמי רשויות אחרים ומטרתה לשלב קטינים בסיכון או קטינים עבריינים בקבוצות שמסייעות להם לאמץ דפוסי התנהגות נורמטיבים ובכך להעניק להם כלים לחזור למסלול חיים שומר חוק. במסגרת התוכנית הקטינים מקיימים מפגשים חינוכיים כדוגמת ביקור בתחנות משטרה, מפגשים הקשורים בצה"ל, סדנאות למניעת סמים וכדומה.
• ייחודית התוכנית בכך שהיא מאפשרת בפעם הראשונה לבני נוער עם עבר פלילי להיחשף מקרוב למשטרת ישראל ולרציונל שעליו הארגון בנוי, להכיר את השוטרים עצמם ואת עבודתם בפועל. ההיכרות למעשה מאפשרת דו שיח שמטרתו לגרום לבני הנוער להבין את הגבול בין המותר לאסור. במהותה נחשבת התוכנית למניעתית ולא הליך חלופי מובהק להליך הפלילי.
• תוכנית קד"ם (קבוצת דיון משפחתית) – התוכנית מציעה דרך חדשה לעבודה עם ילדים בסיכון ולבניית תוכניות טיפול לקטינים ונוער עובר חוק. במסגרת התוכנית פועלות קבוצות דיון משפחתיות שמטרתן לאפשר יצירת שותפות בין כל הגורמים המטפלים בקטין (הורים, משפחה מורחבת ואנשי מקצוע אחרים) ולבסוף לבנות תוכנית שיקום, המוסכמת על כל הגורמים ותבטיח את שלומו של הקטין. התוכנית מיועדת לקטינים שעברו עבירות חמורות יחסית ( להוציא עבירות כגון הריגה, מין, אלימות במשפחה וסמים). תנאים לתוכנית הם בין היתר הודאה מצד הקטין הפוגע, היעדר עבר פלילי והסכמת הנפגע. למידע נוסף לגבי שירותיו של עורך דין פלילי בתל אביב צרו איתנו קשר.

לסיכום

טיפול בנוער בסיכון ובכזה העובר על החוק בפרט מחייב חשיבה יצירתית וראייה שיקומית רחבה. עיננו רואות כי חרף המשקל הרב שיש לאינטרס השיקומי הרי שקטינות אינה חסינות כשלעצמה ומכאן שיש לערוך מלאכת איזון אינטרסים עדינה התואמת את החוק ואת הפסיקה הנהוגה אשר מותירה לבסוף את שיקול הדעת בגזירת עונשו של קטין בידי בית משפט, בכל מקרה לפי נסיבותיו ובהתאם למכלול עקרונות הענישה. אם אתם מחפשים מידע לגבי שחרור ממעצר הגעתם למקום הנכון.

עורכת הדין שקמה אדרי מייצגת קטינים ונוער המעורבים בהליך הפלילי בבתי המשפט לנוער ומול הרשויות. בנוסף היא משמשת כסגנית יו"ר הועדה לנוער בסיכון של לשכת עורכי הדין במחוז מרכז.

בזכות ניסיונה ותפקידה זה, עו"ד שקמה אדרי תדע לתת ייעוץ מקצועי שביכולתו להציל את גורל הקטין ולהשיב את חיו חזרה לעבר המסלול הנורמטיבי.

לקריאת המאמר כפי שפורסם בניוזלטור של לשכת עורכי הדין: https://drive.google.com/file/d/1X3Dd101xH_aDkyAyxuL1plC53GfSFiM7/view

האמור במאמר אינו מובא כתחליף לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין והוא מהווה מידע כללי בלבד, אשר אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. כל פעולה שנעשית ע"פ המידע והפרטים האמורים במאמר זה הינה על אחריות המשתמש בלבד. בכל מקרה ספציפי יש להיעזר בבעל מקצוע המתמצא בתחום.