מהי התוספת הראייתית הנדרשת בשלב המעצר?

ראיות לכאורה – תנאי הכרחי למעצר

כאשר בית המשפט דן בשאלת שחרור ממעצר של נאשם, הוא נדרש בין היתר לבחון את הראיות לכאורה שקיימות כנגדו. במסגרת שאלה זו הוא נחשף לראיות הקיימות ומחשב את הסיכויים להרשעה בסוף ההליך על בסיס ראיות אלו.

באם יגיע למסקנה שאין די ראיות לכאורה להוכחת האשמה, הרי שידרש להורות על שחרור הנאשם ממעצר והמשך ניהול ההליכים כשהנאשם חופשי.

אולם לא מדובר בשאלה פשוטה והיא אף נעשית מסובכת יותר כאשר קיימת ראיה הדורשת חיזוק ראיתי.

מהי תוספת ראיתית?

תוספת ראייתית היא מונח הנלמד מפקודת הראיות ויש לו משמעות מכרעת על ההליך הפלילי. המונח רלוונטי למקרים בהם קיימת ראיה שאינה יכולה להביא לבדה להרשעתו של הנאשם, והיא דורשת תוספת של ראייה נוספת לצידה בתתמוך בה.

כך לדוגמה, פקודת הראיות קובעת כי בית המשפט לא ירשיע נאשם על סמך עדותו היחידה של שותפו לעבירה, אלא אם מצא בחומר הראיות דבר לחיזוקה.

כאשר מדברים על תוספת ראייתית יש לדעת כי ישנן שלוש סוגי תוספות:

תוספת מסוג סיוע – מדובר על ראיה עצמאית, "מסבכת" כדוגמת שקרים של הנאשם, התבטאויות המוכיחות אשמה או בחירה של נאשם שלא להעיד.

תוספת זו הרחית במקרה של עד מדינה או של אדם עם מוגבלות שכלית אשר העיד בפני חוקר מיוחד או של קטין מתחת לגיל 14 אשר העיד בפני חוקר ילדים אך לא העיד במשפט.

תוספת מסוג חיזוק – תוספת מאמתת כדוגמת אי שיתוף פעולה בהליכי חקירה .

תוספת זו הכרחית במקרה של עדות יחידה של שותף לביצוע העבירה, וכן במצבים נוספים המנויים בפקודה.

תוספת מסוג דבר מה – תוספת ראייתית מאמתת נוספת.

הכרחית במקרה שבו נדרש לבסס הרשעה על סמך הודיית נאשם שניתנה מחוץ לבית המשפט.

מה המיקום הראוי לבחון קיומה של תוספת ראייתית?

בית המשפט מחזיק בגישות שונות בנוגע לשאלה האם על עורך דין מעצרים להוכיח כבר בשלב הזה את היעדר התוספת הראייתית או שמא יש לדון בשאלה זו במסגרת התיק העיקרי.

שאלה זו אף הושארה פעמים רבות 'בצריך עיון'.

בפעמים שניתנה החלטה לגביה, עלו מספר גישות והן כדלקמן –

• הגישה הראשונה סוברת כי מאחר ומדובר בשלב דיוני מוקדם וכי ישנה סבירות שתוספות ראייתיות יצוצו במהלך קיום המשפט, אין מקום לבחון תוספת ראייית בשלב המעצר.
• הגישה השניה סוברת כי יש צורך לבחון תוספת ראייתית כבר בשלב המעצר, וזאת על בסיס הפסיקה ודיני הראיות אשר לא מציינים גישה נפרדת להליכי המעצר.
• הגישה השלישית קבעה מבחן משתנה לפיו הצורך בתוספת ראייתית משתנה לפי עוצמת הראיה שיש לחזק או לסייע לה.
• הגישה הרביעית סברה כי יש צורך לבחון תוספות, אך בשלב המעצר די בדבר מה נוסף ואין צורך לדקדק בסוג התוספת.

לאחרונה, בשנת 2023 קבע בית המשפט כי הגישה הרווחת היא הראשונה לפיה אין מקום להידרש לתוספת כבר בשלב המעצר, אולם לא ניתנה הכרעה בין הגישות השונות.

לסיכום

שחרור ממעצר היא מלאכה ייחודית הדורשת בקיאות בחוק היבש, בפקודות הנלוות לו, בפסיקה הענפה והמתחדשת, יכולת ניתוח משפטית ולטיגציה מעולה מעל הכל.

מדובר בדיני נפשות של ממש. ועל כן, מומלץ לא 'להמר' אלא לפנות לעורך דין מעצרים המתמחה בדיוק בתחום זה וזמין להילחם עבורכם.

עורכת הדין הפלילית – שקמה אדרי, מייצגת חשודים ונאשמים לאורך כל ההליך, החל משלבי החקירה והמעצר הראשונים, כאשר האור בקצה המנהרה עוד רחוק. היא נלחמת על זכויותיהם ומעל הכל – על החירות שלהם. והכל בכדי להביא למשפט צדק.

אם אתם או הקרובים שלכם מצויים במעצר – תתקשרו עוד היום לקבל יעוץ ללא התחייבות.

054-5238646; shikma@law-edri.co.il

האמור במאמר אינו מובא כתחליף לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין והוא מהווה מידע כללי בלבד, אשר אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. כל פעולה שנעשית ע"פ המידע והפרטים האמורים במאמר זה הינה על אחריות המשתמש בלבד. בכל מקרה ספציפי יש להיעזר בבעל מקצוע המתמצא בתחום.