מהי הגנה מן הצדק?

הגנה מן הצדק היא טענה משפטית שבכוחה לעצור או לשנות מהותית הליך פלילי כאשר נפל בו פגם חריג המערער את יסודות הצדק וההגינות. הדוקטרינה מעוגנת בסעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי, ומאפשרת לנאשם לטעון כי עצם ניהול ההליך או אופן אכיפת הדין בעניינו אינם הוגנים. כאן תמצאו הסבר בהיר על העיתוי, העילות האפשריות, דרכי ההוכחה והסעדים שבית המשפט עשוי להעניק — לצד נקודות מעשיות מניסיונה של עו״ד שקמה אדרי, המלווה חשודים ונאשמים בכל שלבי ההליך הפלילי.

המסגרת המשפטית בקצרה

סעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי

סעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי מעגן את האפשרות לטעון הגנה מן הצדק. המשמעות: גם כאשר מייחסים לנאשם עבירה, ייתכנו מקרים שבהם עצם ההעמדה לדין או האופן שבו נוהל ההליך כה פגומים עד כי ראוי לעצור את ההליך, לתקנו או לבטלו. בית המשפט בוחן את עוצמת הפגיעה בהגינות ההליך מול האינטרס הציבורי בניהול המשפט ובאכיפת הדין. בפסיקה מרכזית, לרבות פרשת בורוביץ, הודגש כי מדובר בסעד חריג המותאם לנסיבות המקרה.

למה קיימת הדוקטרינה

בדין הפלילי חירות האדם עומדת על הכף. הדוקטרינה של ההגנה מן הצדק נועדה לשמור על הגינות ההליך, על אמון הציבור ועל גבולות הכוח של הרשויות. כאשר החקירה, האכיפה או ניהול המשפט חורגים מהמקובל באופן שפוגע בזכויות הנאשם או שומט את התשתית למשפט הוגן — נכנסת לתמונה ההגנה מן הצדק, כדי להשיב את האיזון.

מתי מעלים טענת הגנה מן הצדק?

מוקדם ככל האפשר

רצוי לבחון את האפשרות לטעון להגנה מן הצדק כבר לאחר עיון בחומר החקירה ובהקדם האפשרי. פעולה מוקדמת מאפשרת לאסוף מסמכים, למקד טענות ולהעמיד בפני בית המשפט תשתית מלאה וברורה.

עם הגשת כתב האישום

במקרים מתאימים ניתן להגיש בקשה להורות על ביטול כתב האישום או על סעד אחר מכוח ההגנה מן הצדק. זהו עיתוי שמאפשר תקיפה מרוכזת של אופן האכיפה או של פגמים מהותיים בהליך, לפני השקעת משאבים בשמיעת הראיות.

במהלך ההליך

לעיתים פגמים מתגלים רק תוך כדי שמיעת ראיות. גם אז ניתן לעורר את הטענה, אך נשקל אם ניתן היה להעלותה מוקדם יותר והאם חלוף הזמן פגע במשקלה. הכלל הפרקטי: לא מחכים — פועלים ברגע שהתמונה מתבהרת.

אילו מצבים עשויים להצדיק את הטענה?

ההגנה מן הצדק אינה ״רשימת קסמים״ והיא שמורה למקרים חריגים יחסית. עם זאת, יש נסיבות אופייניות שבהן עולה הצורך לבחון אותה:

• אכיפה בררנית או מפלה ללא הצדקה עניינית.
• שיהוי חריג בנקיטת הליכים הפוגע בפועל ביכולת ההתגוננות.
• ליקויים מהותיים בחקירה או בהתנהלות הרשות הפוגעים בזכויות היסוד.
• פגיעה משמעותית בזכות להליך הוגן או בזכות ההיוועצות.
• שימוש לרעה בהליך פלילי לצורך לחץ או יתרון זר.
• הפרת ציפיות לגיטימיות או מדיניות אכיפה שהוצגה לציבור.

בכל אחד מן המצבים הללו נבחנת לא רק עצם קיומו של פגם, אלא גם עוצמתו, השפעתו הישירה על ההליך ומידתיות הסעד המבוקש.

אילו סעדים בית המשפט עשוי להעניק?

אם הטענה מתקבלת, אין תוצאה אחת יחידה. הסעד מותאם לנסיבות, תוך איזון בין חומרת הפגם לבין אינטרס הציבור באכיפת הדין:

• ביטול כתב האישום במקרים חריגים.
• תיקון או צמצום עובדות/סעיפים בכתב האישום.
• פסילה או צמצום של ראיות שהושגו או נגבו באופן הפוגע בהגינות.
• התחשבות מהותית בשלב גזירת הדין כאשר אין מקום לבטל את האישום.

המכנה המשותף לכל הסעדים: השבת ההליך למסלול הוגן וצודק — במינון המתאים למקרה.

כיצד מוכיחים הגנה מן הצדק בפועל?

תשתית עובדתית מדויקת

משרטטים את השתלשלות העניינים, אוספים מסמכים, מתעדים התנהלות רשויות ורושמים פערים באכיפה או בהנמקה — כדי להמחיש פגיעה ממשית בהגינות ההליך. לעיתים דרושה גם חוות דעת מקצועית שתבהיר כיצד הפגם השפיע על יכולת ההתגוננות או על אמון ההליך.

עבודה מסודרת מול הרשויות

פניות ענייניות ומנומקות ובקשות משלימות, לצד הצגת תימוכין, מראות כי מוצו חלופות טרם פניה לסעד חריג. תיעוד עקבי של המגעים מסייע לבית המשפט להבין את היקף הפגיעה ואת ניסיונות התיקון שלא צלחו.

המסגרת הנורמטיבית

הטיעון המשפטי מחבר בין העובדות לבין עקרונות של הגינות, שוויון, מידתיות וסבירות. חשוב להדגיש קשר סיבתי בין הפגם לבין סיכון לעיוות דין. ככל שהקשר הדוק יותר — כך גובר הסיכוי לסעד אפקטיבי, לרבות תיקון כתב האישום או ביטולו.

על קצה המזלג: תזת הצבירה

בשיח המשפטי נדונה האפשרות לבחון פגמים מצטברים: גם אם כל פגם כשלעצמו קטן, הצטברותם עשויה לייצר אי־הוגנות משמעותית המצדיקה סעד. תזת הצבירה אינה מחליפה בחינה פרטנית של כל פגם, אך היא מדגישה שלעתים השלם גדול מסכום חלקיו.

מה הסיכוי לביטול כתב אישום?

ביטול כתב אישום הוא סעד חריג הנשקל במשורה. בית המשפט בוחן את חומרת הפגם, את העיתוי שבו הועלתה הטענה, את תרומת הסעד להשבת ההליך למסלול הוגן והאם קיימות חלופות פחות דרמטיות כמו תיקון האישום או פסילת ראיות. המשמעות המעשית: גם כאשר מזוהים פגמים, ייתכן שיועדף סעד מידתי על פני ביטול מלא. בחינה מוקדמת ומדויקת עם עורך דין פלילי מגדילה את הסיכוי לבחירת האסטרטגיה הנכונה.

למה לבחור בעו״ד שקמה אדרי

עו״ד פלילי שקמה אדרי מתמחה במשפט פלילי ותעבורה ומובילה משרד בתל אביב המייצג חשודים ונאשמים בכל שלבי ההליך — מחקירה וטרם הגשת כתב אישום ועד לניהול ההוכחות וגזירת הדין. הגישה משלבת נחישות מקצועית עם רגישות אנושית, כדי להגן על הזכויות שלך בלי לוותר על תוצאה.

המשרד מציע ליווי משפטי מקצועי וגמיש, המותאם למציאות משתנה: זמינות גבוהה, הסברים בהירים של האפשרויות והשלכותיהן, והיערכות אפקטיבית להעלאת טענות לפי סעיף 149(10) במועד המתאים ובהיקף הדרוש. הייעוץ ממוקד במטרה אחת — להחזיר את ההליך למסלול הוגן.

שאלות נפוצות

מהי הגנה מן הצדק בקצרה?

מדובר בדוקטרינה פלילית המאפשרת לבית המשפט לעצור, לתקן או לבטל הליך פלילי כאשר נפל בו פגם חריג הפוגע בהגינות ההליך. מקור הסמכות הוא סעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי.

מתי כדאי להעלות את הטענה?

מומלץ לבחון אותה מיד לאחר עיון בחומר החקירה ולהעלותה בהקדם האפשרי, לרוב בסמוך לכתב האישום. אם הפגם מתגלה רק במהלך ההוכחות — ניתן לעורר את הטענה אז, בכפוף לשיקולי עיתוי.

מה ההבדל בין הגנה מן הצדק לבין טענות ראייתיות?

טענות ראייתיות עוסקות באמינות הראיות ובמשקלן. ההגנה מן הצדק בוחנת את ההוגנות המבנית של ההליך עצמו — האכיפה, החקירה והניהול. לעתים משלבים בין שני המסלולים.

מהי תזת הצבירה בהקשר זה?

זוהי גישה שלפיה פגמים קטנים המצטברים יחד עלולים ליצור פגיעה כוללת בהוגנות ההליך, המצדיקה סעד. היא אינה מחליפה בחינה פרטנית, אלא מוסיפה נדבך מצטבר להערכה.